הוועדה פסלה בקשה לתמ"א 38 בשכונת שפירא, בין השאר כי לא הוצג הרוב הדרוש
לפעמים אני קורא החלטות וועדה, שבמבט ראשון נראות לא מעניינות, בנאליות כאלה- סתם בקשה שנפסלה כי חרגה שם ושם ושם בכל מיני נושאים טריוויאלים. כזו הייתה יכולה להיות ההחלטה האחרונה בפרוטוקול- בקשה לתוספת בניה בשכונת שפירא. הבקשה כללה תוספת שטח ומרפסות לדירות הקיימות תוך חריגות בקווי בנין ועוד מספר חריגות.
אבל 2 סעיפים נוספים בחוות הדעת היו בנושאים לא-תכנוניים: הבקשה הוגשה בלי הרוב הדרוש של 66% ושהבקשה כללה שינויים בכל הדירות, למרות שלא הוצגה הסכמת כל הדיירים. ובזה התמקד הדיון.
בגדול, הוועדה אמורה לדון בנושאים תכנוניים (חוק התכנון והבניה) ולא קנייניים (חוק המקרקעין). ולרוב, היא באמת נוהגת כך וכשיש התנגדויות בנושא קנייני, הוועדה דוחה אותן בתשובה שזה לא תפקידה להחליט. הפעם חוות הדעת הסתמכה גם על חוק המקרקעין.
אבל מה היה קורה אם הסיבה היחידה לחוו"ד שלילית הייתה שאין רוב דרוש? גם אז הבקשה הייתה נפסלת? זה מה שעניין את חברי הוועדה.
יבגניה והראלה הבחינו בין חיזוק בנין הנעשה בשטח משותף לבין כזה הנכנס לשטח פרטי: אם החיזוק היה נעשה רק בשטח המשותף ללא כניסה לדירות- הם לא היו בודקים שיש 66% הסכמות (אלא רק התכנות) ו"חוזרים לסיפור הלן אייזן". אבל בגלל שנכנסו, והרחיבו וחיזקו בדירות פרטיות (ולזה צריך הסכמה שאותה כאמור אין להם) - הם לא מאשרים.
אז הו-דה-פאק-איז-הלן??
האמת שנתקלתי בלא מעט החלטות שמצטטות את פסק הדין הזה (בג"ץ הלן אייזן נגד וועדה מקומית ת"א) וזה מה שהוא בעצם אומר:
הוועדה לא תכריע בשום מקרה בשאלות קנייניות
אם יש מחלוקת לגבי השאלה הקניינית או שלמבקש יש על פניו זכויות בנכס, הוועדה תדון בבקשה ותשאיר את המחלוקת לבית משפט.
רק במקרה בו על פניו אין למבקש בעלות בנכס, הוועדה יכולה לא לדון בבקשה עד שהמחלוקת תובהר בבית משפט, כדי לא לבזבז לכולם את הזמן במקרה שלא ניתן יהיה לממש את ההיתר.
מכיוון שבמקרה שלנו חיזוק הבנין נעשה לא רק בשטחים המשותפים אלא גם נכנס לדירות ולזה צריך 100% הסכמה, הצוות המקצועי החליט שההתכנות היא אפסית. ולכן, בהתאם להלכת הלן אייזן, היא דחתה את הבקשה. זה כמובן בנוסף לסטייה הניכרת, של הבניה מחוץ לקווי הבנין.
פסק דין מעניין מ-2018, אליו הפנתה אותי ידידתי העו"ד מיטל טויסטר בהקשר הזה, קבע שלמפקחת דווקא יש סמכות לאשר פגיעה ביחידה שלא חתומה בפרויקט חיזוק (באותו מקרה- הריסה והעברה למקום אחר). ושזה שינה את ההנחה שהייתה עד אז שאי אפשר להיכנס לדירת מתנגד בפרויקט כזה. אבל ככל הידוע לה זה הפסק דין היחיד לענין זה. ועדיין- הוועדה רשאית (לפי הלן אייזן!) להחליט שיש פה הסתברות נמוכה לפרויקט ושזה בזבוז זמן. צרפתי אותו- מוזמנים לעיין.
דרך אגב, עוד העיר הצוות המקצועי בהחלטה שלנו, שיש להסב את תשומת לבו של המבקש שיפתור את הבעיות הקנייניות לפני הגשת הבקשה. אז מניסיון, שימו לב להסכמות, ובמידה ואין 100%, אל תתערבו בדירות. יותר מזה- ציינו זאת ("ללא התערבות") בכל דירה לא חתומה.
משהו אחר- אני מנסה למצוא שם לניוזלטר, הצעות (מקוריות בלבד) יתקבלו בברכה.
ובנוסף- התפתחות מעניינת במחסני נמל יפו מניוזלטר #15 - פה בכלכליסט
אז קדימה לשתף ולהגיב,
ובעיקר- לחזור לשגרה